מהם ההבדלים שבין מנהלי התקנים למדפסות. PCL לעומת Postscript

בשביל רוב המשתמשים, הדפסה פירושה להקיש על לחצן הדפס וזהו. לעומת זאת, מי שחפץ לנצל את היתרונות של מנהל ההדפסה יעדיף דרייבר זה או אחר.

 

 

ראשית, אציין כי גם PCL וגם PsotScript, הנם פרוטוקולי מדפסת אשר נכתבו באמצעות שפת תיאור עמוד (מה שנקרא בלעז Page Description  Language).  אם כי PostScript, לכשעצמו, הנו גם כן שפת תיאור עמוד.

PCL

PCL הנם ראשי תיבות של Printer Command Language ולא של Printer Contlor Language אשר הנו עוד כינוי של שפת תיאור עמוד.

מנהל התקן ההדפסה PCL, פותח על ידי חברת HP עוד בשנת 1984. זה פותח במקור עבור מדפסות הזרקת דיו, ולאחר מכן עבור מדפסות טרמיות וכן מדפסות סיכה. בהמשך, פותח מנהל התקן ההדפסה PCL עבור מדפסות לייזר, אשר נקראות גם מדפסות עמוד, משום שאלו מדפיסות את הדף במהלך אחד אשר מצריך לעבד את כל העמוד טרם הדפסתו.
ברבות השנים, הפך למעשה מנהל התקן ההדפסה PCL של HP לכדי מנהל התקן סטנדרטי אשר נמצא בשימוש על ידי כלל יצרני המדפסות.
מנהל התקן ההדפסה PCL, עובד מעולה עם גופנים של מערכת ההפעלה חלונות וכן עם גרפיקה ווקטורית פשוטה.
רשיון השימוש במנהל ההתקן PCL הנו חופשי, והשימוש בו אינו צורך הרבה משאבי מערכת. לכן מדפסות אשר פועלות עם מנהל התקן ההדפסה PCL, הנן מהירות וזולות יותר מאשר מדפסות  PostScript.
למעשה, מדפסות אשר פועלות עם מנהל התקן ההדפסה PCL הנן מעולות עבור שימוש ביתי ומשרדי סטנדרטי, וכל יישום שאינו מצריך עיבוד של גרפיקה מורכבת, כאשר בפועל העלות הזולה, הפשטות ומהירות ההדפסה באות על חשבון איכות ההדפסה.

יתרונות של PCL

1. עיבוד מהיר, כמו גם הדפסה מהירה.

2. רשיון שימוש חופשי ולכן עלות מדפסת זולה יותר.

3. אידאלית עבור המהירות הנדרשת בסביבת עבודה משרדית.

4. תמיכה מלאה במערכת ההפעלה חלונות וכן במספר רב של גופנים.

חסרונות של PCL

1. תפקוד גרוע עם גרפיקת ראסטר. איכות גרפית נחותה ועיוות צבעים חזק בשל תמיכה במיעוט של גוונים וצבעים.

2. תלות במערכת ההפעלה, כך שמנהל התקן הדפסה מסוג PCL אשר מתאים למערכת חלונות 7, לא יעבוד    בסביבת מערכת ההפעלה חלונות 10 אלא אם נתקין מנהל התקן חדש אשר נכתב במיוחד עבור זו.

3. איכות הדפסה ירודה של גרפיקה גאומטרית מורכבת.

PostScript

PostScript או רק PS הנו מנהל התקן הדפסה אשר פותח בין השנים 1982-1984 על ידי חברת אדובי (Adobe). פוסטסקריפט הנו מעבר לעוד מנהל התקן הדפסה, משום שזה לכשעצמו הנו בגדר שפת תכנות. לכן, ניתן להשתמש ב-PostScript במגוון של יישומים אשר יכולים להמיר את המסמך לשפת התוכנה של PostScript וכאשר נריץ את הקובץ יתקבל המסמך שהומר.

אם כך, למעשה, PostScript הינה שפת תוכנה אשר תוכננה על מנת להציג תמונות בשני מימדים המיוצגים על ידי קואורדינטות. קבצי תוכנה של PostScript נוצרים לא בידי אדם, אלא באמצעות תוכנות, כולל מנהלי התקנים. למעשה, ניתן להדפיס קובץ PostScript תחת כל מערכת הפעלה ואל כל מדפסת, בתנאי שאחת מן השתיים כוללת יכולות עיבוד של PostScript. דבר שלא ניתן לעשות עם PCL.

מנהל התקן ההדפסה PostScript הנו אידאלי עבור תמונות ומסמכים אשר מוצגים הן בגרפיקת ווקטור והן בגרפיקת ראסטר. כמו כן, הוא מספק תמיכה במספר של 4096 גוונים לכל צבע, ללא שום מגבלת רזולוציה. מנהל התקן ההדפסה PostScript מספק איכות הדפסה מעולה, אך זה צורך הרבה משאבי מערכת דוגמת זיכרון ומעבד, הן מצד המחשב והן מצד המדפסת. כמו כן, PostScript דורש רישיון שימוש מחברת Adobe כך שעלותה של מדפסת אשר תומכת PostScript הינה גבוהה יותר מאשר מדפסת ללא PostScript, הן בגלל עלות הרשיון והן בשל תוספת הזיכרון ודרישות המעבד המשובץ במדפסת.

יתרונות של PostScript

1. אוניברסליות שאינה דורשת תלות בפלטפורמה המשמשת עבור הדפסה.
2. תמיכה במספר של 4096 גוונים לכל צבע.
3. איכות הדפסה מעולה של תמונות, ללא מגבלת רזולוציה.
4. יכולת עבודה, הן עם גרפיקה ווקטורית והן עם גרפיקת ראסטר. תמיכה במספר רב של גופנים הניתנים להרחבה.
5. אי תלות במערכת הפעלה. אפשרות של הדפסה ישירה אף ללא צורך במנהל התקן.

חסרונות של PostScript

1. דרישה גבוהה מצד משאבי מערכת כגון : זיכרון ומעבד חזק.

2. עלות יקרה יותר, בשל דרישות המערכת ובשל עלות רישוי מצד חברת אדובי.

3. זמן עיבוד ארוך ומהירות הדפסה נמוכה יותר בהשוואה למדפסת PCL.